הרב יהודה אשלג, בעל הסולם
הרב יהודה ליב הלוי אשלג (1954-1884) מכונה "בעל הסולם" על שם "הסולם", הפירוש שכתב לספר הזוהר. כל ימיו עסק בעל הסולם בפירוש חוכמת הקבלה, בחידושה ובהפצתה בשדרות העם. הוא פיתח שיטה ייחודית ללימוד הקבלה, המאפשרת לכל אדם באשר הוא לחקור את המציאות שבה אנו חיים ולהתוודע אל שורשיה ואל מטרתה.
בעל הסולם נולד בפולין בה' בתשרי תרמ"ה (1884). בגיל 19 הוסמך כרב על ידי גדולי הרבנים, ושימש במשך 16 שנה כדיין וכמורה בוורשה. מורו היה ר' יהושע מפורסוב. ב-1921 עלה בעל הסולם ארצה והתיישב בעיר העתיקה בירושלים. שמו עבר מפה לאוזן על ידי יהודים שעלו מפולין, ועד מהרה הלך שמו לפניו כבעל ידע רב בחוכמת הקבלה. אט-אט התקבצה סביבו קבוצת תלמידים, והם החלו לבוא לביתו בשעות הקטנות של הלילה כדי ללמוד קבלה. מהעיר העתיקה עבר בעל הסולם להתגורר בשכונת "גבעת שאול", ואף כיהן במשך שנים אחדות כרב השכונה.
בשנים 1928-1926 שהה בעל הסולם בלונדון. בהיותו שם כתב את הפירוש "פנים מאירות" ו"פנים מסבירות" לספר "עץ חיים" של האר"י הקדוש שהודפס בתרפ"ז (1927), ואף ניהל חליפת מכתבים עם תלמידיו. במהלך שנת 1933 פרסם את הקונטרסים "מתן תורה", "הערבות" ו"השלום".
שתי יצירותיו העיקריות, פרי עמל של שנים ארוכות, הן "תלמוד עשר הספירות" המיוסד על כתבי האר"י ופירוש "הסולם" לספר הזוהר. הוצאתם לאור של 16 חלקיו של "תלמוד עשר הספירות" החלה בשנת תרצ"ז (1937). בשנת ת"ש (1940) יצא לאור ספרו "בית שער הכוונות", הכולל את הפירוש "אור פשוט" ללקט קטעים נבחרים מכתבי האר"י. פירוש "הסולם" לספר הזוהר נדפס ב-18 כרכים בין השנים תש"ה – תשי"ג (1953-1945). לאחר מכן כתב בעל הסולם שלושה כרכים נוספים ובהם פירוש על "זוהר חדש". הוצאתם לאור הסתיימה בשנת תשט"ו (1955), לאחר פטירתו.
וכך כתב בעל הסולם ב"הקדמה לספר הזוהר":
"וקראתי הביאור בשם 'הסולם' להורות, שתפקיד ביאורי הוא בתפקיד כל סולם, שאם יש לך עליה מלאה כל טוב, אינך חסר 'סולם' לעלות בו, ואז כל טוב העולם בידיך"
(אות נח).
(אות נח).
בעל הסולם חיבר סדרת הקדמות המכינות את התלמיד ללימוד נכון של כתבי הקבלה והמבארות את דרך הלימוד, ובהן "מבוא לספר הזוהר", "הקדמה לספר הזוהר", "פתיחה לחוכמת הקבלה", "פתיחה לפירוש הסולם", "פתיחה כוללת לעץ חיים" ו"הקדמה לתלמוד עשר הספירות". בשנת 1940 הוציא בעל הסולם לאור את עיתון "האוּמָּה" המובא בנספח. בשנותיו האחרונות כתב בעל הסולם את "כתבי הדור האחרון", ובהם ניתח משטרים חברתיים שונים ואף התווה תכנית מפורטת לבניין החברה העתידית המתוקנת.
בעל הסולם לא הסתפק בהעלאת רעיונותיו על הכתב אלא פעל רבות לקידומם, ואף נפגש לשם כך עם ראשי היישוב, עם מנהיגי תנועות הפועלים ועם אישי ציבור, ובהם דוד בן-גוריון, זלמן שזר, משה שרת, חיים ארלוזורוב, משה אדם, מאיר יעדי, יעקב חזן, דב סדן וחיים נחמן ביאליק.
דוד בן-גוריון, שעל פי הנאמר באחד ממכתביו נפגש עם אשלג "הרבה פעמים", הופתע בפגישותיהם: "אני רציתי לדבר איתו על קבלה, והוא איתי על סוציאליזם" (ארכיון בן-גוריון, יומנים, 11 באוגוסט 1958).
במאמרו "שלושה ביקורים ומה שביניהם" (אמות, תל-אביב תשכ"ג, עמ' 49) סיפר דב סדן: "הרב ר' יהודה לייב אשלג, מגדולי המקובלים שבדור, שאמר לעשות את יסודות הקבלה מנוע היסטורי בדורנו, ומתוך תפיסתו הסוציאליסטית הבנויה על כך, ביקש מגע עם התנועה הקיבוצית".
לכאורה מפתיע לראות כי בעל הסולם חפץ להתקרב אל תנועת הפועלים העברית ואל ראשיה, שהרי בינם לבינו היה הבדל חיצוני ומנטלי גדול. אולם עיון מעמיק בכתביו חושף דמות מורכבת ומרתקת של איש משכיל ורחב-אופקים הבקי בחוכמות רבות, המעורה היטב במתרחש בארץ ובעולם ובעל דעות מהפכניות ומרחיקות-לכת בתעוזתן.
הרב ברוך שלום אשלג, הרב"ש
הרב ברוך שלום הלוי אשלג, הרב"ש (1991-1907) נולד בז' בשבט תרס"ז. עיקר פועלו היה בהמשכת דרכו של אביו, בעל הסולם: פירוש חוכמת הקבלה, חידושה והפצתה. על אף בקיאותו בתורה, מעולם לא שימש הרב"ש כרב, אלא נשאר סמוך לאביו ולמד ממנו את חוכמת הקבלה. במשך מרבית חייו עסק בעבודות פשוטות, כגון בנייה ופקידות.
לאחר פטירתו של אביו מילא הרב"ש את מקומו והמשיך את עבודתו בהפצת חוכמת הקבלה. הוא הוציא לאור את יצירותיו של אביו, ואף כתב מאמרים רבים המסייעים לפסוע בדרך הרוחנית.
המסר החשוב ביותר שניסה הרב"ש להעביר לתלמידיו היה ההכרח בלימוד ובעבודה קבוצתית מתוך מטרה משותפת. במהלך השנים ניסה הרב"ש להקים קבוצת לימוד שתתרום להתפתחות הרוחנית של החברה ולהפצת הקבלה בעולם. זמן רב הייתה הקבוצה מוגבלת בגודלה והיא כללה בעיקר את תלמידי אביו ובני משפחותיהם. הרב"ש היה מוכן ללמד כל מי שרצה להצטרף לדרך העבודה הפנימית, אולם במשך תקופה ארוכה הצטרפו אליו רק מעטים.
בשנת 1983 הצטרפו לקבוצת הלימוד כארבעים תלמידים חדשים. הדבר שימח מאוד את הרב"ש, וכדי לזרז את השתלבותם של התלמידים החדשים הוא החל לכתוב מאמרים, המתארים את דרך ההתפתחות הרוחנית ואת יסודות העבודה בקבוצת מקובלים. כתביו מתארים בפשטות ובפירוט את המדרגות השונות שבהן נתקל האדם בדרכו: החל משאלת הקיום "מה הטעם בחיי?" ועד לגילוי המציאות הרוחנית, השלמה והנצחית. שום מקובל לפניו לא כתב ביאור כה ברור ומעשי של כל התהליך הפנימי שעובר האדם בדרכו למטרת חייו. בכך הקל הרב"ש את הבנת כתבי אביו וכתבי המקובלים הקודמים.
אלה הם כתביו העיקריים: "שמעתי" – מאמרים שרשם רב"ש מפי בעל הסולם מיד לאחר אמירתם; "שלבי הסולם" – סדרת ספרים המאגדת את כל מאמרי הרב"ש אשר נכתבו בשנים 1984-1991; "דרגות הסולם" – רשימות ומאמרים שכתב הרב"ש לעצמו במהלך חייו; "אגרות רב"ש" – מכתבים ששלח הרב"ש לתלמידיו.
המכון לחקר ע"ש הרב אשלג
Ashlag Research Institute – ARI
Ashlag Research Institute – ARI
מכון המחקר ע"ש הרב אשלג הוא ארגון חינוכי-מחקרי ללא כוונת רווח מיסודה של תנועת "בְּנֵי ברוך". הארגון הוקם במטרה לטפח, להפיץ וליישם את חוכמת הקבלה ואת מורשת הרב המקובל יהודה אשלג, בעל הסולם.
המכון למחקר פועל כמרכז לשיח ציבורי בתחומי הקבלה, ומטרותיו מעוגנות במחויבות רוחנית להעלות את משנתו של הרב אשלג לדיון ציבורי. עוצמתו הרוחנית של המכון למחקר מתבססת על יכולתו לאחד אנשים מכל גוני הקשת האידיאולוגית והתרבותית ומכל תחומי היצירה, הפועלים יחדיו מתוך תחושה עמוקה של מכנה משותף רוחני.
נשיא המכון למחקר הוא הרב ד"ר מיכאל לייטמן (פרופ' באונטולוגיה ובתיאוריית ההוויה, ד"ר לפילוסופיה, MS בביו קיברנטיקה).
כיום ממשיך המכון למחקר במימוש החזון שהציב לעצמו הרב אשלג: הפצה ויישום של חוכמת הקבלה לכל שכבות החברה.
מטרות
- פיתוח ויישום חוכמת הקבלה על פי משנתו של הרב אשלג.
- הקמת מערכות לימוד, הדרכה ומחקר המבוססות על מורשתו של הרב אשלג.
- עידוד וטיפוח המחקר האקדמי במשנתו של הרב אשלג.
להשגת מטרותיו מפתח המכון למחקר ומפעיל מגוון של תוכניות לימוד, ולצידן קשת רחבה של כנסים, ימי עיון וסמינרים מדעיים. המכון למחקר פועל בשיתוף פעולה הדוק עם מוסדות מחקר, ישראליים ובין-לאומיים, ועם חוקרים-אורחים מרחבי העולם. כמו כן מפרסם המכון למחקר ספרים וחוברות עבודה, פרי עבודתו המחקרית. לפעולות המסגרת שותפים חוקרים מתחום האקדמיה, הוגים, מחנכים ומקובלים, בעלי אורח חיים והשקפות עולם שונות, נשים וגברים כאחד. בהם חילוניים, מסורתיים ודתיים. בתוך זמן קצר זכתה המסגרת להשפעה ניכרת על תהליכים רוחניים, תרבותיים וחינוכיים.
בְּנֵי ברוך
"בני ברוך" היא קבוצת מקובלים הלומדת ומיישמת בפועל את דרכם של בעל הסולם ושל בנו הרב ברוך אשלג. בני ברוך הוקמה בשנת 1991 על ידי הרב לייטמן לאחר פטירת מורו הרב ברוך אשלג. במהלך השנים הפכה "בני ברוך" לתנועה בין-לאומית ענפה, הכוללת מיליוני תלמידים ברחבי העולם. חברי התנועה עוסקים במחקר, בלימוד ובהפצת חוכמת הקבלה. "בני ברוך" מפעילה אתרי אינטרנט לקהל הרחב ב-35 שפות, ובהם ארכיון מדיה מקיף. אלה הם מאגרי המידע הגדולים ברשת לכתבי קבלה, לספרים, למאמרים, לסרטי לימוד, לשיעורים ולהרצאות. כל החומר מוגש לקהל הרחב דרך האינטרנט וניתן להורדה בלא תשלום בכתובת:
בני ברוך הקימה מרכז לימוד והרצאות בשם "בית קבלה לעם". במקום אולם הרצאות גדול המשמש להרצאות מרובות משתתפים, ואולם קטן המשמש ללימודי קבלה בקבוצות קטנות יותר. ההרצאות והקורסים השונים מתקיימים בשעות הבוקר ובשעות הערב. ההרצאות עוסקות במגוון נושאים, מבוססות על מקורות הקבלה האותנטיים ומתאימות למתחילים ולמתקדמים כאחד. בנוסף, קיימים מספר סניפים ללימוד חוכמת הקבלה ברחבי הארץ.
בשנים האחרונות הקימה "בני ברוך" את חברת הפקה ARI Films, המפיקה סרטים תיעודיים וחינוכיים, וכן תכניות לימודיות המשודרות בארץ ובעולם. ב-24 בנובמבר 2008 נפתח "ערוץ הקבלה", ערוץ 66, בחברת הלווין YES. הערוץ, שפתוח חינם, משדר 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, ומגיש מגוון רחב של תוכניות המסבירות את מאורעות חיינו על פי חוכמת הקבלה לצופים מכל הגילאים. כל תוכניות הערוץ משודרות מאולפני הטלוויזיה של "קבלה לעם".
כמו כן, למנויי YES / HOT: ניתן לצפות בשידור הבוקר של הרב לייטמן וקבוצת "בני ברוך" בערוץ 66
מזכירות "בני ברוך ו"בית קבלה לעם" טל': 1-700-509-209
מקורות עיקריים ללימוד קבלה
ספר הזוהר עם פירוש הסולם – 10 כרכים
ספרו של רבי שמעון בר-יוחאי מהמאה השנייה, עם פירוש "הסולם" שכתב בעל הסולם כדי להתאים אותו לדורנו. ספר זה הוא החשוב ביותר שנכתב בחוכמת הקבלה, ואף שנכתב לפני שנים רבות הוא נחשב עד היום לבסיס וליסוד בלימוד הקבלה.
תלמוד עשר הספירות – 6 כרכים
הספר העיקרי ללימוד שיטת הקבלה בדורנו, שכתב בעל הסולם. ספר מדעי זה, המבוסס על כתבי האר"י, מתאר את מבנה הספירות והעולמות וכיצד לפעול בהם בדרך מיוחדת שמפתחת את הרגשות של האדם, ומביאה אותו להשגה אישית של העולם העליון.
כתבי בעל הסולם – כרך אחד
בספר זה מקובצים יחד כל כתביו העיקריים של בעל הסולם:
כל ההקדמות והמבואות שחיבר בעל הסולם כהכנה ללימוד חיבוריו העיקריים: "ספר הזוהר עם פירוש הסולם" ו"תלמוד עשר הספירות";
כל המאמרים שכתב בעל הסולם לטובת הפצת חוכמת הקבלה בשדרות העם: כל האגרות ששלח בעל הסולם לתלמידיו, ובהן הדרכה לפוסעים בדרך הרוחנית;
כל מאמרי ספר "שמעתי" (מאמרים המפרטים את העבודה הפנימית, שרשם בנו הבכור וממשיך דרכו הרב ברוך שלום הלוי אשלג ז"ל, מפיו של בעל הסולם); ספר "בית שער הכוונות" של בעל הסולם הכולל את הביאור "אור פשוט" על כתבי האר"י;
ו"כתבי הדור האחרון", שהם אוסף רשימות של בעל הסולם משנות ה-50, שבהן הוא מנתח סוגים שונים של משטרים חברתיים, ומציג מודל לבנין החברה העתידית.
כתבי הרב"ש - 3 כרכים
אוסף מהודר של כל כתבי הרב ברוך שלום אשלג, הכולל: "שלבי הסולם" - קובץ מאמריו של הרב"ש, שנכתבו בין השנים 1991-1985, והמתארים בפרוטרוט את המצבים שהאדם עובר בכל שלבי ההכנה המכשירה אותו להיכנס לעולם הרוחני; "דרגות הסולם" - מאמרים ורשימות שכתב הרב"ש לעצמו במהלך חייו; "אגרות רב"ש" - מכתבים ששלח הרב"ש לתלמידיו, המתארים את דרך העבודה הפנימית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה